אמרו לו אין הכרעת שלישית מכרעת – פירוש: הדעת השלישית שלך שבאה להכריע בין שניהן אין חשובה להכריע ביניהן מפני שאינך חבירם אלא אחד מתלמידיהם ואינו חשוב להכריע אלא אם כן מי שהוא חבר לאותם שנים החולקים אבל אם היו החולקים רבותיו אין התלמיד חשוב להכריע ביניהן כדאמרינן בפרק כירה אמר ר׳ נחום אמר ר׳ יוחנן אמר ר׳ ינאי כל מקום שאתה מוצא שנים חולקין ואחד מכריע הלכה כדברי המכריע חוץ מקולי מטלניות שאף על פי שר׳ אליעזר מחמיר ור׳ יהושע מיקל ור׳ עקיבה מכריע אין הלכה כדבריו חדא דר׳ עקיבה תלמיד הוא כול׳ וקולי מטלניות היא מאי דתנן בפרק כ״ז דכלים ומיתינן לה בפרק במה מדליקין בה׳ פתילת הבגד פחות משלשה על שלשה שהתקינו לפקוק בו את המרחץ ולנער בו את הקדרה ולקנח בו את הריחים בין מוכן ובין שאינו מן המוכן טהור ר׳ עקיבה אומר מן המוכן טמא שלא מן המוכן טהור אלמא ר׳ עקיבה אינו חשוב להכריע בין ר׳ אליעזר ור׳ יהושע מפני שהיה תלמידם כל שכן ר׳ ישמעאל בר׳ יוסי בין בית שמי ובית הלל שהיה תלמיד תלמידיהם ועוד שבית שמי ובית הלל כמה וכמה היו ומה ייחשב ר׳ ישמעאל בר׳ יוסי לבדו להכריע ביניהן ודכוותה אמרינן נמי בפרק ראשית הגז דתנן התם וכמה הוא מרובה בית שמי אומרים שתי רחלים שנא׳ והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן ובית הלל אומרים חמש שנא׳ חמש צאן עשויות ואמרינן בגמרא תניא ר׳ ישמעאל בר׳ יוסי אומר משום אביו ארבע שנאמר וארבע צאן תחת השה תניא אמר ר׳ אלמלי דבריהם דברי תורה ודברי ברבי קבלה דברי ברבי אנו שומעין כל שכן שדבריהם דברי קבלה ודברי ברבי דברי תורה והאמר מר אין הכרעת שלישית מכרעת אמר ר׳ יוחנן מפי שמועה אמרה מפי חגי זכריה ומלאכי – פירוש: ר׳ היה מקלס דברי ר׳ ישמעאל בר׳ יוסי מפני שהיה מכריע בין בית שמי ובית הלל ששלש וארבע היה מחייב כדברי בית שמי והשתים היה פוטר כדברי בית הלל ומשום הכי מקשה והאמר מר אין הכרעת שלישית מכרעת שאין חשוב ר׳ ישמעאל בר׳ יוסי להכריע בין בית שמי ובית הלל. ומהדר: דהאי דקילס ר׳ את דבריו לא מפני שהלכה כדברי המכריע שבודאי כי אינו חשוב להכריע ביניהם אלא מפני שאמרו כדבריו מפי חגי זכריה ומלאכי ודכוותה אמרינן נמי בפרק כהן גדול ונזיר בה׳ השזרה והגלגלת אמר ר׳ אלעזר זקנים הראשונים מקצתן היו אומרים חצי קב עצמות וחצי לוג דם לכל רובע עצמות ורביעית דם לא לכל ומקצתן היו אומרים אף רובע עצמות ורביעית דם לכל בית דין שלאחריהן אמרו חצי קב עצמות וחצי לוג דם לכל רובע עצמות ורביעית דם לתרומה ולקדשים אבל לא לנזיר ועושה פסח – פירוש: זקנים הראשונים היו חולקים ברובע קב עצמות ורביעית לוג דם שמקצתן היו אומרים שהם טהורין לכל בין לנזיר ועושה פסח בין לתרומה וקדשים ואין טמאין אלא חצי קב עצמות וחצי לוג דם ומקצתן היו אומרים שגם רובע עצמות ורביעית דם טמאין לכל בין לנזיר ועושה פסח בין לתרומה וקדשים ובית דין שלאחריהן הכריעו ביניהן ואמרו לתרומה וקדשים הן טמאין מדרבנן אבל לא לנזיר ועושה פסח דלגבי עושה פסח לא העמידו דבריהן במקום כרת ולגבי נזיר נמי כדי שלא יביא חולין לעזרה. ומקשה: מיכדי אין הכרעת שלישית מכרעת – פירוש: כמו שר׳ ישמעאל בר׳ יוסי לא היה חשוב להכריע בין בית שמי ובית הלל כך בית דין שלאחריהן נמי אינו חשוב להכריע בין ק׳ זקנים הראשונים ולמה קבע ר׳ אלעזר הלכה כמו בית דין האחרון ואהדר ר׳ יעקב בר אידי מפי שמועה אמרוה מפי חגי זכריה ומלאכי מכל אלה למדנו שאין האחרונים חשובים להכריע בין הראשונים וכמו שאין האחרונים יכולין להכריע בדברי הראשונים כמו כן אין הראשונים קרויין מכריעין על דברי האחרונים דהכי אמרינן בפרק קמא דפסחים בה׳ ר׳ מאיר אומר אוכלין כל חמש ושורפין בתחלת שש ר׳ יהודה אומר אוכלין כל ארבע ותולין כל חמש ושורפין בתחלת שש¹ אמר רב נחמן אמר רב הלכה כר׳ יהודה אמר ליה רבא לרב נחמן ולימא מר הלכה כרבן גמליאל דהוה ליה מכריע דתנן רבן גמליאל אומר חולין נאכלין כל ארבע ותרומה כל חמש ושורפין בתחלת שש. אמר ליה רבן גמליאל דקשיש מיניהו לאו מכריע הוא – פירוש: לא ייקרא מכריע אלא מי ששומע חלוקת חביריו ובא להכריע ביניהם אבל רבן גמליאל שהיה קדמוני ולא שמע דברי ר׳ מאיר ור׳ יהודה לא בא להכריע ביניהם אבל סברתו אמר ור׳ מאיר ור׳ יהודה באו אחריו וחלקו הילכך לא ייקרא מכריע שנפסוק הלכה כדבריו. כך נראה לי פתרונה וכך מצאתי שפירש גם רבי חננאל זצוק״ל ודברי המורה לא נראו לי.

כל אורתא הוו שרו ליה חמרא דחד מיניהו – פירוש: כדי שלא יכעוס ויהרוג כל חמוריהם.

פיסקא: שטף הנהר חמורו כול׳ פשיטא כי אפקריה אדעתיה דאריה אדעתיה דכולי עלמא לא אפקריה – פירוש: לא דמי לשטף הנהר חמורו דהתם ודאי מופקר ועומד הוא לכל כיון שעומד בתוך שבולת הנהר וכל הקודם בו זכה אבל כאן שעדין לא בא הארי עליו אינו מופקר לכל הילכך אם לא בא הארי עליו הרי הוא לבעליו שכל זמן שלא בא הארי עליו ברשות בעליו הוא.